- זְנוּנִים
- זְנוּנִיםm. pl. (b. h.; זָנָה) 1) prostitution; בני ז׳ children begotten in prostitution. Pes.87a bot. בני ז׳; ib. b ובניך בני ז׳ Ms. M. (ed. בנים ז׳, ובניך ז׳, v. זָנַן). 2) sensuality, Ib. 111a אחדא … רוח ז׳ sexual passion will seize him (her).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
